הנה הגרסה המקומית של Quantitative Balancing עבור ישראל, מותאמת להקשר המשפטי, הפיננסי והבנקאי הישראלי, עם התייחסות לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, ולמערכת השקל הישראלי (ILS):
תיקון לחוק הבנקאות (רישוי) ולחוק בנק ישראל:
טקסט בעברית:
*"בעת הפקדת כספים על ידי לקוח בבנק מורשה בישראל:
בעלות על הכספים המופקדים נותרת בידי בעל החשבון, השומר על זכות מלאה לגישה ושימוש לפי תנאי החוזה.
הבנק חייב, עם יצירת הפיקדון, לרשום באופן מיידי התחייבות כלפי אוצר המדינה, בסכום השווה לערך הנקוב של הפיקדון, כנגד הסיניוראז' הנוצר מיצירת כסף בנקאי (M2).
בנק ישראל, הפועל בשם המדינה, רוכש תביעה בלתי ניתנת לביטול כלפי המערכת הבנקאית, השווה לערך הפיקדונות שנוצרו, המיועדת בתקציב המדינה כ'זכות לסיניוראז' מוניטרי'.
הבנק מחויב להחזיר את הכספים למפקיד על פי דרישה, באותה מטבע, עם ערבות המדינה דרך זכותה על המערכת הבנקאית."*
התאמה להקשר הישראלי
תפקיד בנק ישראל והאוצר:
בנק ישראל מנהל את זכויות הסיניוראז' בתיאום עם המדיניות המוניטרית (כגון ריבית, רזרבות).
האוצר רושם את ההתחייבויות הבנקאיות בתקציב המדינה, ומשתמש בהכנסות לצמצום החוב הלאומי (כ-60% תל"ג) או מימון מיזמים לאומיים (דיור, טכנולוגיה).
הגנה על פיקדונות:
מחליף את קרן הביטוח לפיקדונות (המוגבלת כיום ל-100,000 ש"ח למפקיד) בערבות מדינה מלאה.
יצירת כסף (M2):
הבנקים (פועלים, לאומי, דיסקונט) יוצרים פיקדונות דרך הלוואות, אך הסיניוראז' מועבר למדינה.
שילוב עם אקוסיסטם ההיי-טק:
מימון סטארט-אפים ומיזמי טכנולוגיה פיננסית (FinTech) דרך הסיניוראז', מחזק את מעמד ישראל כ"אומת הסטארט-אפ".
התאמה לחוקי ישראל
חוק בנק ישראל (סעיף 3): בנק ישראל שומר על יציבות מחירים, בעוד הסיניוראז' על M2 הופך להכנסה לאומית.
חוק הבנקאות (סעיף 5א): התחייבויות הבנקים כלפי האוצר מחליפות דרישות הון מסורתיות (באזל III).
תיאום עם רגולציית פינטק: התאמה לחוק הסדרת העיסוק בשירותים פיננסיים (רישוי), התשע"ו-2016.
דוגמת עסקה
לקוח א' מפקיד 500,000 ש"ח בבנק פועלים.
בנק פועלים:
התחייבות: חוב לאוצר המדינה ← 500,000 ש"ח
נכס: זכות כלפי הלקוח (הלוואה) ← 500,000 ש"ח
בנק ישראל:
נכס: זכות לסיניוראז' מבנק פועלים ← 500,000 ש"ח
התחייבות: בסיס כספי (M0) ללא שינוי.
יתרונות לישראל
ביטחון פיננסי מוגבר:
מניעת משברי נזילות (כגון משבר 2008) במערכת בנקאית עם נכסים של 400% תל"ג.
מימון מיזמים חברתיים:
סיניוראז' (מוערך ב-10-20 מיליארד ש"ח לשנה) ימומן דיור בר השגה, תשתיות דיגיטליות או הקלות במס.
חיזוק השקל:
ערבות מדינה מלאה תגביר אמון גלובלי בשקל, תמתן תנודתיות.
אתגרים ומיתונים
התנגדות הבנקים: בנקים מסחריים עלולים להתנגד לאובדן רווחי הסיניוראז'. מיתון: הטבות מס על שירותי תיווך.
סיכוני אינפלציה: בנק ישראל ישמור על מדיניות מוניטרית זהירה (ריבית ריאלית חיובית).
תיאום רגולטורי: אינטגרציה עם רגולטורים פיננסיים (רשות ני"ע, המפקח על הבנקים).
סיכום
המודל מיישם את Quantitative Balancing בהקשר הישראלי, מחזק ריבונות מוניטרית, מגן על חוסכים, ותומך בחזון "ישראל דיגיטלית". מודל המשלב חדשנות עם יציבות, בהתאם לחזון "להיות אור לגויים".
רוצה הרחבה על היבטים ספציפיים (למשל השפעה על פינטק, תפקיד השקל הדיגיטלי)? אשמח לעזור! 🇮🇱
Nessun commento:
Posta un commento